עיצוב זיכרון השואה בארץ בשנות ה־ 40 וה־50

הואימ מארב בשמב ה ויצויי השואה ומפגשמ עמ הארב / 31 והישרדות במסתורים . "אנשים רצו לקרוא רק על פרטיזנים ועל מרידות של יהודים", הוא אמר . 36 רפפורט, שסבר בשעתו כי הגיע הזמן לפרסם ספרים בנושא השואה, חש כי הספר המוצע לו חשוב, אך לאחר הניסיון המר לא חזר לפרסם ספרי שואה . ניצולים כבודדים וכקבוצות פעלו מאז בואם ארצה להנחלת הזיכרון ביוזמות למיסוד טקסי זיכרון, בניית מצבות, מוסדות הנצחה וגביית עדויות . ניצולים דרשו גם להעמיד לדין את מי שמילאו תפקידי קאפו ויודנראט ולקדם חקיקה בנושא . הם פעלו למען הוצאה לאור של ספרי זיכרון לקהילות שחרבו, ואנתולוגיות שתיעדו את ההתנגדות לנאצים . 37 אף על פי כן, על רוב החוקרים מקובלת הקביעה כי בשנים אלה חלקם של הניצולים בהשפעה על עיצוב תודעת השואה בחברה הישראלית היה שולי . זאת מלבד מנהיגי המרידות בגטאות, וגם הללו עזרו במתכוון או שלא במתכוון לחזק את הדפוסים שקבעוּבני הארץ . הפעילות הענֵפה של הניצולים התמקדה בעיקר בעולמם ובצורכיהם . כזכור, בשנות ה- 50 הם היו יותר מרבע מאוכלוסיית ישראל . אופן ההתייחסות למתרחש על אדמת אירופה התעצב על פי האידיאולוגיה הציונית-יישובית, עוד ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד