20 / המיית הציפור, שאגת הצער טמונה ראשית הגאולה . העלייה לארץ ישראל נתפשה כחוליה שתחבר בין הניצולים למפעל הציוני ותאפשר את גאולתם ואת תרומתם להגשמת הייעוד הלאומי של העם כולו . הקמתה של " הבריגדה היהודית מארץ ישראל" לקראת סוף המלחמה, בקיץ 1944 , נתנה תנופה חדשה לשאיפה להגיע אל הניצולים היהודים . עם סיום המלחמה במאי 1945 היו באירופה יותר מ- 10,000 חיילים מארץ ישראל, מרביתם באיטליה ומיעוטם בבלקן ובצרפת . מיד בתום הקרבות החלו החיילים הללו לאתר ניצולים ולסייע לפליטים . ביולי 1945 כבר הגיעו אנשי הבריגדה כמעט לאירופה כולה . כל אותו זמן פעלו החיילים לבדם, ועִמם קומץ רבנים אמריקאים שנלוו לכוחות "בעלות הברית" . לא זו בלבד שהנהגת היישוב לא כיוונה את פעולותיהם של החיילים, אלא אף לא ידעה עליהן כמעט דבר . 3 הייתה כאן לראשונה, ואולי אף לאחרונה, תחושה אמיתית של שותפות גורל ביחסי נציגי היישוב הארץ ישראלי עם שארית הפלֵטה . ניכר אז צמא בקרב החיילים בני הארץ להקשיב ולשמוע את אשר עבר על ניצולי השואה, וגם הניצולים הרגישו צורך עז לספר . אולי היה זה משום שלרבים מהחיילים היו בני משפחה באירופה שנִספו בשואה . 4 ...
אל הספר