84 אותו אין ביכולתה לגדל, אל בית היתומים היהודי . מזכיר בית היתומים מבהיר לה שאין מקום, אולם האם אינה מוותרת : " אני לא זזה מכאן . " היא מתריסה . "תעשו מה שאתם רוצים . " "'אולי יותר מאוחר, גברת,'" אומר המזכיר . "'תבואי בלי הילד, אז נוכל אולי לדבר בשקט,' ועיניו", אומר המחבר בקולו של אברום-לייב בן השמונה,"מסתכלות על אמי כמו כלב בחנות של בשר . " 151 בכוחה של מציאות קיצונית, אם כן, להשיב הסדרים קמאיים בין נשים לגברים : מין תמורת אוכל, מין תמורת הגנה, מין תמורת הישרדות . אם כך הדבר ביחס לתקופה שלפני המלחמה, הסבירות לכך עולה בתנאי המצוקה והמחסור ששררו בעת המלחמה עצמה . על זאת ניתן ללמוד, בין השאר, ממחקרה של צצליה סלפאק על הישרדותן של נשים בגטו ורשה . סלפאק, עיתונאית יהודיה שמאוחר יותר נספתה בטרבלינקה, ראיינה, לבקשת ההיסטוריון עימנואל רינגלבלום, שש עשרה נשים בגטו ווארשה ותיעדה את סיפוריהן במסגרת ארכיון ‘עונג שבת' . אחת הנשים הללו הייתה C בת העשרים ושלוש, שחזרה לבית הוריה ההרוס בווארשה אחרי כשלון טראומטי של ניסיונה לחצות את הגבול הסובייטי ולהצטרף לבעלה הטרי, שברח לוילנה . C החלה לסחור במוצרים ...
אל הספר