38 כאשר מדובר באפשרות של חילול הגוף בידי גרמנים, אנו רואים כי בתחילת סיפורן הניצולות נוטות להבהיר ש'לא היה', יתר על כן — ‘לא יכול היה להיות' . "כשגרמני נתפס על רומן עם יהודיה, סופו היה מוות", אומרת גילה, ילידת לודז' אף היא . ואילו לילי, ילידת זנוימו שבצ'כוסלובקיה, בעלת ‘ניסיון שואה מגוון' שהתפרש על פני ארבע שנים, מחזקת בדבריה את טענתן : הייתי בכל המחנות שאפשר להיות ואף פעם לא נתקלתי בזה . הייתי ב . . . טרזין, הייתי בהמבורג והייתי באושוויץ ובירקנאו והייתי בברגן-בלזן . ונפגשתי עם האנשים, לא רק שאני לא נוצלתי, אבל לא ראיתי אף פעם . למה ? אני אגיד לך, מפני שחס ו . . . אם היו תופסים איזה גרמני שיש לו עניינים עם . . . זה היה ‘בְּלוּד שַאנדֶה' . ‘בְּלוּד שַאנדֶה' בגרמנית זה . . . זה . . . בּוּשַת דַם . עִם יהודי . ברכה, שמוצאה מחבל מרמורש שבטרנסילבניה, מוסיפה על האיסור לחלל את הגזע הארי גורם מבני נוסף, בשלו, לדבריה, לא הִתאפשרו יחסים בין גרמני ליהודייה . בעברית משובשת, היא מסבירה כי לגרמנים לא היה צורך בנערות יהודיות לצרכי מין שכן לרשותם עמדו אסירות גרמניות — נקיות, מוזָנות ולבושות היטב, בעוד...
אל הספר