נספחים: נספח ראשון: בין גורדון לשפינוזה

228 | אילון שמיר ( modifications ) בלבד — מחשבה והתפשטות, בעוד שלאלוהים 274 אולם באמצעות אלה יכול האדם להגיע יש אין-סוף אופנים . לוודאות : 'כל האידאות, באשר הן מתייחסות לאלוהים, הן אמיתיות' . וגם : 'כל אידיאה, שהיא בנו מוחלטת, או הולמת ומושלמת, הנה 275 כך ביקש שפינוזה לבסס את הבנתו את אלוהים באופן אמתית' . אובייקטיבי, והעיצוב של ספרו 'אתיקה' מבטא זאת, על פי הדוגמה של הגאומטריה האוקלידית . מכאן שלשכל יש אפשרות מוחלטת, אובייקטיבית להבין את המציאות ( פיכטה כינה זאת 'אפיסטמולוגיה תמימה', משום שהיא מניחה זהות פשוטה בין המכיר למוכר ) . אמנם, גם שפינוזה דיבר על כך שההכרה השכלית איננה סוף פסוק . בפסגתו של הדיון הפילוסופי עומד יסוד השייך לתחום החוויה : הכרה מן 276 אולם החיבור לאלוהים הסוג השלישי, שהיא אהבת אלוהים . מתפתח רק לאחר תהליך אינטלקטואלי מפרך של הבנת הטבע, קרי : הבנת אלוהים וחוקיו . כלומר : הוא צומח מתוך התהליך השכלתני ותלוי בו . זוהי אהבה שהדרך אליה היא של חקירה תבונית : 'לשם כך אנו צריכים, מעל לכל, להשתדל להכיר כל ריגשה ( affectus ) באופן בהיר ומובחן עד כמה שאפשר, כדי שמתוך כך תבוא ה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד