אמיר גולדשטיין, הקיבוץ והמעברה: המקרה של קיבוצי הגליל העליון וקרית שמונה

אמיר גולדשטיין | 309 הטרמינולוגיה שהציגה את תנועת העבודה והקיבוצים בתוכה כמחויבים לשוויון כלכלי-חברתי לא הצליחה לכסות על הפער המעמדי בין הישראלים הוותיקים יותר 135 בעלון נאות מרדכי כתב אחד החברים על לבין מעמד הפועלים במעברה-עיירה . העובדים מקרית שמונה — "הם — הפועלים — מעמיסים את החבילות ואנחנו — יושבים על הטרקטורים וממריצים אותם" . המערכת שניהלה אי שוויון זה בין הרטוריקה למציאות הייתה מנגנון פוליטי היררכי שכלל פיקוח הדוק של מוסדות המפלגה, שבסניפיה ניכרה השפעת הקיבוצים השכנים, מועצת הפועלים שהייתה תלויה במנגנון ההסתדרותי ולא יכלה לבטא באופן מלא את האינטרסים של פועלי הדחק ומועצה מקומית שאף היא פעלה במסגרת צבת יחסי הכוחות האזוריים . עד 1953 היה הניהול המוניציפלי של קרית שמונה בידי המועצה האזורית הגליל העליון, אך השפעתה על הנעשה ביישוב נמשכה גם שנים מאוחר יותר . בין מאי 1953 לקיץ 1955 פעלו בקרית שמונה שלושה ראשי מועצה ממונים שנשלחו למעשה על ידי מפא"י . השני ביניהם, אילן הרטוב, הספיק לכהן חודשים ספורים בלבד לאחר שהחליף את אברהם הכהן, ראש המועצה הממונה הראשון . בריאיון עימי מספר חודשים לפני...  אל הספר