קלוז־אפ: מנהטן במספרים של אמיר נאדרי ( 1993 )

[ 188 ] ק ו לנו ע עם מ בטא ( עבר, הווה, עתיד ) ולמציאות ( אמיתית, מדומה, זכורה ) . כך קורה שאף על פי שהסרטים עם המבטא עוטפים את הטלפון במעטפה גדולה של דרמה, חרדה ופחד, כמכשיר אפיסטולרי, הרגשות הללו נובעים לא פעם ממיקום או מעקירה, או מסמנים אותם, או שהם נובעים מחוסר היכולת המוחלט למקם את הדמויות הדיאגטיות, את המולדת שלהם או את תפיסת הבית שלהם . בסרטו של סוהראב שהיד סאלס ורדים לאפריקה ( 1991 ) , הטלפון נראה רק פעמים אחדות, אך הוא ממלא תפקיד חשוב בשיטוט הדיסטופי של הגיבור חסר הבית, מייאוש עד מוות . הסרט, שאורכו כמעט שלוש שעות, נוצר בידי קולנוען איראני בגרמניה, והוא מתאר את קורותיו של פאול, גרמני שמובטל מדי פעם בפעם, ושל אשתו קרולה שמוצאה ממשפחה בורגנית . במקום להדגיש את הלאומיות או את האתניות של השניים, כפי שקולנוענים עם מבטא רבים נוטים לעשות, שהיד סאלס מדגיש את הבדלי המעמדות . בכל פעם שפאול מאבד את משרתו, אשתו מציעה שהוא יפנה לאביה ויבקש עבודה, אך פאול מסרב לעשות כן מחשש שיאבד את עצמאותו . הריונה של קרולה מסבך את העניינים, שכן הוא נעשה טריז שמפריד בין השניים, וקרולה חוזרת לבית הוריה . כל...  אל הספר