יחסו החצוי של השר זבולון המר לתהליך השלום עם מצרים 41 השלום עם מצרים מביקור סאדאת בנובמבר 1977 עד פינוי ימית באפריל 1982 במסגרת יישום ההסכם . מחקרים רבים עסקו בשינוי פניו של הציבור הדתי-לאומי מאז מלחמת ששת הימים . לאחריה החל ציבור זה להיות אקטיבי בתחום המדיני והביטחוני, פעל למען התיישבות בשטחי יהודה ושומרון, עזה והגולן, ומיצב את עצמו בזירה הפוליטית כמגזר בעל עמדות ימניות . 2 לזבולון המר, שהנהיג את סיעת הצעירים במפלגה, היה תפקיד נכבד במגמה זו . ואולם בשנים מאוחרות יותר היה דימויו הציבורי מתון הרבה יותר ורבים רואים בו דווקא סמן יוני בציונות הדתית . במאמר זה אתחקה אחר תפיסותיו המדיניות והביטחוניות של המר בנוגע לתהליך השלום ואעמוד על התמורה בעמדותיו המדיניות ועל הסבריה האפשריים . האם נכונה התפיסה שהפוליטיקאים הדתיים-לאומיים מצדדים תדיר בצד הימני של המפה הפוליטית ונוקטים עמדות נִציות ? לכאורה אפשר לזהות חיבור טבעי בין עמדות שמרניות-לאומיות לעמדות דתיות ועל כן החיבור בין הציונות הדתית למחנה הלאומי הימני הוא חיבור טבעי במציאות הפוליטית הישראלית . עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שכמה מבני הדור הוותיק ...
אל הספר