פרק רביעי: העלמה ומסכַת המוות

] 122 [ ה פ צ ע מ ת נ ת ה מ ל ח מ ה של לוחמים הרוגים, כאשר קשה לבטא בתמונות נעות בני אדם הנעקרים ומגורשים מבתיהם, אז מגיע הרגע של סגנון היתר, של העודפות, כמו למשל בנוסח המודרניזם הקולנועי . סרטי הרגישות החדשה מתמקדים במיתוס הנעורים, בהידרדרות הגוף לקראת המוות וברגע המוות עצמו . לאחר מלחמת העולם השנייה ומלחמת 10 , שעניינו העצמאות התגבש בשירה ובספרות העברית מיתוס "המת החי" השואה והגבורה והנופלים במלחמה העצמאות . הפואמה "הנה מוטלות גופותינו" של חיים גורי מצווה על השורדים להיות סולידריים עם קרבנות השואה ועם הנופלים במלחמה . אלא שבין סולידריות עם המתים הצעירים ובין משאלת מוות לא תמיד נשמר טווח ביטחון . הניב המודרניסטי של סרטי הרגישות החדשה היה שלילת השלילה . המבע הצונן, המבט המרוחק, החזרה האובססיבית, הגרוטסקה, הרוחק האסתטי, כל אלה הם מעין מסכת מוות, עדות להזדהות עם המתים, אך גם מנגנון הגנה מפני משאלת מוות מודעת או לא . בסרט מקרה אישה בא לידי ביטוי צו פנימי של הגבר להתמסר למוות . לשם כך מתרחש לעיני הצופה רצח טקסי של אישה כדי לצקת את מסכת המוות על פני אישה אמתית . הנרצחת בסרט מייצגת תבנית משל...  אל הספר
עם עובד