לשון המראות: בבואות, השתקפויות ומציאות מרובדת

] 134 [ א ו ר ו ת ב ו מ ב י י מראה המוצבת במקום . המראה מנכיחה את האלה, מאפשרת את חזונה ואת ההתקשרות עמה ; היא גם מקום ההתרחשות . המראה והמסכה מתוות דרגות של נגישות למאמינים — וגם לאלה, שהמראה היא לה כלי לידיעה עצמית . רעיון המראה כדימוי המתמצת את מוטיב הידיעה העצמית בשילוב התפיסה האופנישדית המזהה בין העצמי הפרטי לאוניברסלי, מובא בספרו של לנוי . הוא משתמש במה שכינה פרויד נרקיסיזם ראשוני ( primary 42 היינו חוויית האחדות של האני עם הכול, חוויה שאין בבסיסה narcissism ) , רצון לשליטה ומרות כי אם ביטוי של שחרור ושלווה, חוויה המאחדת אדם וטבע, סובייקט ואובייקט . לנוי קושר זאת לתפיסה האופנישדית המזהה בין האטמן לברהמן, ולדימויי המראה בהינדואיזם, המשמשים לידיעה עצמית . לדוגמה הוא מתאר פולחן הנערך בכל ערב במקדש לאל שיווה ליד קאניה קומארי . כוהן הדת נכנס לקודש הקודשים המכיל מראה בלבד, המסמנת את ההיבט הלא גלוי של שיווה . בעומדו מול המראה, עובד כהן הדת את בבואתו שלו באמונה כי זה אשר חוזה בבבואתו הנשקפת במראה חווה, ואפשר שאף 43 משיג, איחוד עם העצמי האוניברסלי . גם במקורות טקסטואליים בתרבות הודו עשוי ...  אל הספר