הרחק מן האמפירי: במרחב המוזיקלי

] 97 [ י ס ו ד ו ת א ס ת ט י י ם ו מ ב נ י ם ק ו ל נ ו ע י י ם ישירות לתכנים הארוטיים המובעים ברבים מקטעי השיר-ריקוד על ההיבט הסובלימטיבי והמגונן שבהם ( ראו להלן ) , אפשר להבין אמירה זו באופן מטפורי ולקרוא את קטע השיר-ריקוד כהעצמה של הביטוי הקולנועי וכשיאו . דאס גופטה אינו מפתח את הדברים במפורש, אך הוא משתמש במונחים החושפים משהו מן ההיבט ההתעלותי המתמצה בקטעי השיר-ריקוד : השיר לדבריו משול לדיבור אלי הממלא את הרקיע ואת כל החלל, המרחב הפנוי עלי אדמות ; הוא מגלם ציווי טרנסצנדנטלי וקשור להתעלמות מדרישות 32 הסגנון הראליסטי . אף שהיבט ההתעלות במרחב המוזיקלי מתנסח בעיקר בהיבטים צורניים ( שיידונו להלן ) , לעתים אפשר לחלץ אותו גם ממילות השירים . אחד השירים בסרט דממה : המחזמר ( Khamoshi : The Musical, Sanjay Leela Bhansali, 1997 ) מביע התעלות מעל העולם הפיזי : "היום במרומים הנני / השמים מתחתיי / היום לכל אני קודמת / העולם, הזמן מאחוריי" . בשיר "פעמוני הרגליים שלי מצלצלים" מתוך הסרט מורשת ( Virasat , Priyadarshan, 1996 ) עולה טוטליות המיוחסת לחגיגת האהבה ומימושה . בה בעת אפשר לפרש את מילות השיר כ...  אל הספר
עם עובד