קולנוע של נוכחות

] 36 [ א ו ר ו ת ב ו מ ב י י יותר, והתובנה שעולם שלם מאורגן בתפיסה שמעט מאוד ( ובה בעת גם תהום לא מבוטלת ) מפריד בין העולם שבו אנו חיים לעולמות נעלמים : בין 32 האופצייה שמציע ההינדואיזםהאנושי לבין האלי, בין היחסי ובין המוחלט . גלומה במובן זה בעולם שבו החומר אינו דומם לעולם : אבנים נעשות לזירה שבה מתגלמים האלים, אלים גומעים בצמא את החלב המוגש להם כמנחה 34 33 והמוחלט מצוי בפנים-הפנימיות . זהו עולם שבו המקודש,בידי המאמינים, המועצם, המרומם, הנעלה או הסדר המיתי, כלומר תפיסות ממשמעות עיקריות של העולם, נוכחות בכול, והאירועים המיתיים עשויים להתרחש שוב ושוב . בראי התפיסה האימננטית הרווחת בהינדואיזם, אני מפרשת את הסרט ההודי הפופולרי כזירה המזמינה את המועצם — בין שיהיו אלה אלים ובין שיהיו אלה מושגים מופשטים המגלמים את המצוי מעבר לעולם התופעות — להתגלם בה, וכזו שנתפסת ומציגה עצמה כנוכחות שלו . אין זו זירה שבהכרח נצמדת למסורות מבוססות או לטקסטים סמכותיים המפרטים בדקדקנות מהו הנעלה מכול, כיצד אפשר לדעת אותו וכיצד יש לנסות להגיע אליו . זו זירה אקלקטית המציגה תכנים, דימויים ונרטיבים שנדמים רחוקים מאוד...  אל הספר
עם עובד