פרק שלישי : ייצוג ואידאולוגיה באידיליה הארץ-ישראלית של דוד שמעונוביץ 98׀ חייה . כך, למשל, רב פנחס, החלוץ הזקן שהתאלמן מאשתו לאחר ׀ שלא עמדה בייסורי ההתערות בארץ, זוהה בה בדרך כלל בדמות המופת של א"ד גורדון . שנים לאחר פרסומן הוסיפו האידיליות של שמעונוביץ' להיות מרכיב בולט ברפרטואר הטקסטים שעמדו לשירות צרכיה החינוכיים השוטפים של תנועת העבודה הארץ-ישראלית . כך, לדוגמה, בימי המשבר הכלכלי הגדול שפקד את היישוב בשנים 1925 - 1928 נתפסו האידיליות כמזון רוחני החיוני לעידוד רוחם הנופלת של הפועלים הרעבים . ב- 1928 , כשהמשבר היה בשיאו והביטחון ביציבות המפעל הציוני הארץ-ישראלי התערער, כינס שמעונוביץ' את האידיליות שלו בקובץ מהודר והקדיש אותו לזכרו הנערץ של יוסף חיים ברנר, שנרצח במאורעות 1921 ונתפס כקדוש המעונה של תרבות העבודה הארץ-ישראלית . ואכן זמן קצר לאחר הופעת הספר כתב עליו המבקר א"ד פרידמן כי מקורה של האידיליה אינו בהכנעה וברפיון ידיים אלא ב"חדירה רבה לעמקי המציאות, מתוך גילויים חדשים בצורותיה הקיימות, הקבועות והמקובלות" ( 1928 ) . לאחר שנים כתב יעקב פיכמן, גם הוא ממשורריה הבולטים של העלייה השני...
אל הספר