יהודיבור : מסות על תרבות יידיש | 156 | סיפק ליהדות ליטא סידורים, מחזורים, חומשים ושאר כתבי קודש – וגם סיפורי מעשיות דידקטיים שנועדו בעיקר לנשים . מאימא למדתי שאסור לשנות ספר מקודש . אפשר כמובן להוסיף עליו פירושים על גבי פירושים, כתובים גם הם בלשון הקודש, וגם תרגום לעברי-טייטש, כלומר ליידיש, אפשר להוסיף עליו, אבל לשנותו – אסור . רק בעת משבר, כאשר אין ברירה, אפשר לתלוש בזהירות רבה דף אחד, ואימא, שהייתה אז בת תשע, חמושה בתער, הייתה היחידה מאחיה ואחיותיה למחצה שפראדל וישראל סמכו עליה לעזור במלאכה הנוראה הזאת . סיפור – זה סיפור אחר . בספרונים ביידיש שהוציא לאור דפוס מ"ץ גורש הגיבור יוסף מבית הוריו משום שנתפס קורא טרפה פסולה כלשהי, כלומר יצירה משכילית, ורק אחרי עשרים וחמש שנה חזר הביתה, והנה הוא יאזעף, רופא ידוע . בספרון אחר הופיע אותו גיבור בדמותו של בחור מפונק ששמו יאשקע, שקיבל חינוך מעוות וסופו היה רע ומר . ואם בסיפורים בכתב משתנה גורלו של הגיבור לפי המטרה הדידקטית, לא כל שכן בסיפור החי ! בסיפור החי אפילו למוות אין שליטה מוחלטת . גם אם הדוד ניוניה, למשל, מת בסיפור אחד, אין פירושו של דבר ש...
אל הספר