הצבא בתקופת דנג – קץ הצבא העממי 186 סיבתו של הפער הייתה טמונה במדיניות הצבאית המאואיסטית ובמעורבותם הפוליטית של אנשי הצבא, שהסיטה את 'צבא השחרור העממי' מחתירה רצינית ליעדיו הצבאיים . הפיכתו מצבא גרילה לצבא מודרני, שהחלה בראשית שנות החמישים, שובשה לקראת סוף אותו עשור ובעקבות זאת פחתה בהתמדה יכולתו ומיומנותו הקרבית של הצבא . בתום העידן המאואיסטי הייתה יכולת הלחימה של הממסד הצבאי הסיני פגומה לחלוטין, למעט יחידות הטילים הגרעיניים . אנשי הצבא המקצועיים בסין רגזו במשך שנים על ירידת יכולתו הקרבית של הצבא, אולם שום שינוי של ממש לא היה אפשרי עד שדנג סיאו-פינג ותומכיו הצליחו למגר את החזון המאואיסטי המהפכני והשוויוני ולהחליפו בתכנית מודרניזציה כוללת לחברה הסינית . הממסד הצבאי, שמזה זמן רב קפא על שמריו, היה אחד היעדים העיקריים של הרפורמות ; כך היה יכול הפיקוד הבכיר, שהשתחרר מכבלי התפיסות המאואיסטיות הישנות לגבי אופי הצבא ומהלחצים הפוליטיים עליו, לפתוח בתהליך התחדשות שהצבא היה כה זקוק לו . המדיניות שהנחתה התחדשות זו, ונותרה בתוקפה מני אז, התבססה על שתי הנחות : ) א ( לאור תכניות הפיתוח השאפתניות של ...
אל הספר