המוסיקה של המהפכה | 8 | ולא באים . צומחים / בלבד ובידיעה ולא מתוך תקוות / אנוש בָּלָה" ) שכדי לפענחו אין צורך בישויות מתווכות ; "ידע" שאינו שייך לשום מסגרת דיסקורסיבית, אלא ל"עולם" עצמו, למרחב שהקשר בינו ובין האדם ניתק כביכול . "הירוק", במובן זה, הוא מימוש אפשרי של כל משאלותיו של זך — החל בנהייתו המוקדמת אחר "חיקוי החיים הפנימיים" ( כך כינה זאת במסה "זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה המודרנית" ) או בשאיפה ליצור " rapport כלשהו עם המציאות" ( כך ברשימה "לאקלימן הסגנוני של שנות החמישים והשישים בשירתנו" ) , וכלה בחיפושיו המאוחרים אחר "מקום" שירי, נפשי או הגותי, שימזג בין זמן ההווה הנמשך של שיריו, הציפייה לעתיד קרוב ובלתי ידוע והמבט ה"אורפאי" לאחור . אם כך, הרי ששיר זה מצטרף אל פואמות אחדות של זך — חריגות ומסקרנות בפני עצמן — דוגמת "אני שומע" ו"מקום", ומציג את אחד משיאיו של ניסיון התקרבות אל ה"טבעי" . אחד מסימניו של ניסיון זה הוא קולאז' המובאות המעניין המופיע בפואמה, ובו פסוקים או רמזי פסוקים שמקורם בשירים אחרים של זך ( בבחינת "בשברי פסוקים אלה סמכתי את הריסותַי", כדברי ת"ס אליוט ב"ארץ השממה" )...
אל הספר