נחמיה כפחה וכמשקה למלך והפרק היהודי בחייו

הקומפוזיציה של ספרי עזרא ונחמיה וקווים להסברתם [   891  ] Nehemia , עמ' 53 ; בלנקינסופ, עמ' 362 ) שהוא גלוסה בגלל הנשים העמוניות והמואביות, שגם הן הוזכרו בפסוק שלפני כן . אבל זה מיוסד על הבנת 'ובניהם חצי מדבר אשדודית' ככתבו ( לא בהיפוך 'חצי בניהם', כפי שכתבתי למעלה ) . 'וכלשון עם ועם' חוזר אל 'מדבר אשדודית', אף שנדחה קצת מחמת התארכות המשפט המחובר שלפניו ( שהוא כד ב ) והתופעה מצויה ( השווה בהערה 26 ) . בעל המצודות פירש לפי ההנחות האמוּרות כאן . 25 יש אומרים ( כגון מאיירס, עמ' 178 ; בלנקינסופ, עמ' 315 ; והשווה ויידה, Procedures , עמ' * 149 ) שאיסורי השבת בנחמיה הולכים מעבר לחוקת השבת בתורה ומשתי בחינות . ראשית, שהאיסורים בנחמיה כוללים 'ימי קודש' ( י,לב ) . שנית, בעוד ש'מְכירה, כיסוד פעיל בעסקים, נאסרה מזמנים קדומים [ עמ' ח,ה ] , קנייה [ בשבת ] כנראה לא נאסרה', אבל נתפסת כאסורה בנחמיה ( בלנקינסופ ) . באשר ל'ימי הקודש', הרי זה מה שבס"כ קרוי 'מקראי קודש' וחל על השבת ועל כל החגים והמועדים ( וי' כג ) . נחמיה עומד על המצע של ס"כ, אבל אין הוא מרחיב את איסורי השבת לפי שהאיסורים היו מורחבים על הח...  אל הספר
מוסד ביאליק

האוניברסיטה העברית בירושלים

י"ל מאגנס