קרבן האשם של כוהנים שנשאו נשים נוכריות כסימן למגע ס"כ [ 141 ] 200 ) . אבל אין זו דעת רש"י וגם לא דעת הופמן עצמו, הנסמך על רבי ור' עקיבא . לשיטתם, כהערת הופמן : 'והוא ידע – הידיעה האחרונה של החטא שנעשה [ ובעטיו בא קרבן האשם ] ולא הידיעה בתחילה על הטומאה' ( מכאן עד סוף הסימן יבואו ההפניות לספר ויקרא בדרך כלל ללא ציון הספר, שלא כלספרים אחרים ) . 31 ראה, למשל, בפירושים לויקרא של ברתולט, עמ' 16 ( 'כאן [ ה,יז-יט ] נדרש קרבן אשם בעד מה שלפי פרק ד מחויב בצדק קרבן חטאת' [ על זה ראה להלן ] ; עז' י,יט 'נראית כהערה בת- הזמן, שנתקבלה על-ידי מעבד והיא קדומה להנהגת ס"כ' [ ! ] ) ; אֶליגר, עמ' 76 - 77 ( בהופעת אשם ב-ה,ו-ז, במקום חטאת שעד כאן, 'מדובר ללא ספק במקרה טעות אחת . . . ולכאורה הוא [ האשם ] משומש [ כאן ] כמילת-תחליף לחטאת' ; לקטע ה,יז-יט היה מחבר נפרד ) ; רנדטורף, עמ' 195 ( השם אשם בפס' ו נבדל מן הקרבן אשם [ כך בערך גם לוין ] ) , אבל בעמ' 204 - 205 , בניגוד לחוקרים רבים שראו את הפסוקים יז-יט כבלתי-ניתנים להתפרש, רנדטורף אומר, במיוחד על המשפט 'והוא לא ידע', דברים הולמים . ( 'והיה כי יאשם לאחת...
אל הספר