הרטרואקטיביות של העדויות בעו"נ ונוכחותו של ס"כ [ 921 ] 14 פעמיים בלבד ( בר' לד,ב ; שמ' כב,כז ) בא כינוי זה במקורות קדומים ( והן סימן לעתיקותו ) ועוד קרוב לארבעים פעם ביחזקאל, הנציג האחרון של האסכולה הכוהנית, שגם הוא היה לעיניהם של בעלי עו"נ ( השווה במאמרי בתרביץ מד [ תשל"ה ] , עמ' 40 , הערה 19 ) . בעז' א,ח בא כינוי זה כתרגום עברי של 'פחת יהודה', תוארו של זרובבל ( חגי א,א,יד ; ב,ב,כא ) . 15 בפרקים א – ו, שהם החלק הראשון וה'חילוני' של זכרונות נחמיה, לא הוזכרה ההבחנה בין כוהנים ולויים ( חוץ מנחמ' ג,יז המזכיר 'לְוִיִּם' ) , וזה ודאי משום שלא היתה שם סיבה להבחנה זו . תפילת נחמיה ( א,ה-יא ) רוויה ביטויים דבטרונומיים, אבל פעם אחת בא בה הפועל 'מָעַל' ( שם,ח : 'אתם תמעלו' ) , שהוא סימן-היכר טיפוסי של לשון ס"כ ( פרק א, סי' 2 , מס' 12 ) ואינו אף פעם אחת בס"ד . ומזה יש ללמוד שריבוי הביטויים הדבטרונומיים כאן הוא מפני שהם ממגנטים ואילו בפועל גם ברקע תפילה זו, בדומה לתפילת עזרא ( הערה 13 ) , נתקיימה התורה השלמה . ראיה נחרצת לשלמות התורה בהכרתו של נחמיה היא המשפט שהוא אומר : 'ומי כמוני אשר יבוא אל ...
אל הספר