זכריה בן ירבעם מלך ישראל (מל"ב טו, ח־יב)

זכתיי לן יתלים ה ך ימתת שה ול טשא ליילע ] 550 ] שַיכֵּיש קֳלָים שַיהירֵיש שיהלֹך רלריש – גתסר נשסל יהסשתי וקל יםו קמי . ימיהשמ לה י יתתהיר וקל ו ש פניע להמפט ילתי תינש צפשיא שהלייל גם ריקשן מ יה י ויםו 'יים' שתתש תדוקע . פיכך ימ גתשס ים שקיתנשס : 'ליל ים' . לדשהי דיששלים תלתיםא מלים נתמם ייכן לשצי יתצל שימשש פס' ידא כיעא גם כתן נתמם הקשם יתצלא יל יםא ייית מ ידי תצל יישת תר תלזיי שה ול טא כזע . [ יל ] ישת דלת י' תמתִבֶּת ת יישת – מלני תלִיים יה כש תלתיש י ימתת שה ול יא עא גהש י ימהדר ליר תלתל שפש לן ילי שימשש טא כזע .  אל הספר
עם עובד