מלכות רחבעם מלך יהודה ( מל"א יד, כא-לא ) ] 284 ] הדיווח עובר מממלכת ישראל לממלכת יהודה – מירבעם לרחבעם – וזה בהתאם לכללי המסגרת הכרונולוגית שבנה מחבר ספר מלכים כדי לסקור את תולדות שתי הממלכות ( ראו בפירוט לעיל עמ' 31 ) . רחבעם הוא הראשון במלכי יהודה, שעליו דווח לפי הנוסחה התקנית של הספר : שֵם המלך, גילו בעלותו לכס המלוכה, משך מלכותו ושם אמו ( פס' כא ) ; הערכת מלכותו לפי ההשקפה המשנה-תורתית ( פס' כב-כג ) ; הפנייה למקורות על מלכותו ( פס' כט ) ; מותו וקבורתו, ושם יורשו ( פס' לא ) . הסיקור הקצר על האיום שנשקף לירושלים מאויב חיצוני ( שישק מלך מצרים ) והכופר ששולם כדי להסיר את האיום ( פס' כה-כט ) הוא דוגמה לדיווח נוסף, שהמחבר הביא בגלל העניין שמצא בנושא . ההערכה המשנה-תורתית של רחבעם ומלכותו מתונה יחסית בהתחשב בסיפור הקודם עליו ( מל"א יב, א-כא ) שייחס להתנהגותו השחצנית את אובדן רוב ממלכתו . כאן מרכז העניין עובר מהמלך וחטאותיו אל העם, שפשתה בקרבו אלילות, הנקראת "תועבת הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל" ( פס' כב-כד ) . גישה זו, המנקה את המלך מבית דויד מחטאות העם, קיימת גם לגבי עוד כמה ממלכי י...
אל הספר