] 235 ] ה'שׂטנים' . הדד האדומי ורזון בן אלידע ( מל"א יא, יד-כה ) הקשרם הנוכחי בסוף ימיו . שני הסיפורים היו עצמאיים במקורם ( פס' יד-כב ; כג-כה ) – הראשון מפורט יותר מהשני – והם נכרכו יחד, וכפתיח לכל אחד נוספה הנוסחה "ויקם ה' שטן לשלמה" / "ויקם אלהים לו שטן" ( פס' יד, כג ) . אמנם התפיסה השלטת בספר מלכים היא קווית-מצטברת : בית דויד נענש בסוף כל הדורות ( בימי צדקיהו ) , אך בהיסטוריה המשנה-תורתית שמחוץ לספר מלכים מוצגת התפיסה המעגלית, שבה העונש נוחת על החוטאים עוד בימיהם ( השוו שופ' ב, יא-יט ) . על מנת לסלק את המתח הזה מפרק יא, הוצע לראות בשני הסיפורים תוספת בתר-משנה-תורתית ( כך וירטוַיין וג'ונס בפירושיהם ; וכן אדלמן ) . בכל זאת, נראה שקיים קשר סגנוני בין הסיפורים כאן ובין חלק אחר של תולדות שלמה, ההתכתבות עם חירם מלך צור ; בשני המקרים מדובר ב'שטן' ( ה, יח ; יא, יד, כג ) . דומה שהמחבר המשנה-תורתי הוא זה שצירפם לסיפור על מרד ירבעם ויצר יחידה שלמה, המדברת על הצרות המדיניות שפקדו את שלמה . מבחינה ספרותית שני הסיפורים על מרידות של גורמים חיצוניים מטרימים את המרד שהצליח לפורר את הממלכה מבפנים . כ...
אל הספר