שער רביעי : ספר דברי הימים 548 5 ולדעת ויליאם סטריבינד הגדיר את ספר דברי הימים כ'הצגת ההיסטוריה כתאולוגיה', שנידווינד 'הסוגה הספרותית של ספר דברי הימים קרובה יותר ל"דרשה היסטורית" 6 מאשר ל"חיבור היסטורי"' . הערעור על תפיסתו של ספר דברי הימים כחיבור היסטורי בא בעיקר מצדם של חוקרים אשר תיארו את הספר כ'מדרש', ובמקרים רבים — בלי שהגדירו מונח זה הגדרה מדויקת . יום טוב ליפמאן צונץ פתח את ספרו על הדרשות בישראל בפרק 7 אבל על ספר דברי הימים וראה בו שלב מעבר מן הספרות המקראית אל המדרש, התומך הנלהב ביותר של הגדרה זו היה יוליוס ולהאוזן, שלגבי דידו 'מדרש' הוא צורה ספרותית מנוונת ביותר : מדרש הוא תוצאה של שימור כל השרידים העתיקים, החייאה מלאכותית, מוזרה לגמרי, של עצמות יבשות, בעיקר באמצעים ספרותיים . . . כמו אזוב העצים, הוא מכסה מבחוץ בחיים זרים את הגזע המת, בתערובת מוזרה של ישן וחדש . . . בתחום זה, שבו נעה היהדות כולה, צמח גם ספר דברי הימים . אין שום הבדל אם נקרא לספר 'דברי הימים' או 'מדרש ספר המלכים' ; הרי הם בנים לאותה אם 8 ואינם נבדלים זה מזה לא ברוחם ולא בלשונם . ) 104 . Überlieferung Israels [...
אל הספר