סה . השפעת האסלאם על תרגומי רב סעדיה גאון

638 רב סעדיה גאון והמקרא השפעה לא רצונית של תרבות הסביבה . אני עצמי סבור שבתרגומי המקרא של הגאון משתקפת השפעה לא מכוּונת של תרבות הסביבה . אני מסתמך ראשית על העובדה שהשפעת האסלאם בתרגום אינה סדירה, אלא יש שהיא פועלת, אך במקרים אחרים השפעתה נעדרת . היעדר הסדירות מורה לכאורה על היעדר כוונה . ב'סורת יוסף' ( سورة يوسوف ) בא 'קמיץ' ( قميص ) לציין הן את כותונת יוסף שהאחים מביאים משוחה בדם ליעקב ( פסוק יח ) הן את בגדו של יוסף שנותר בידי אשתו של פוטיפר ( פסוקים כה ואילך ) . אולם, רס"ג מתרגם רק את בגדו של יוסף ב'קמיץ' ( בראשית לט : יב ואילך ) , אך את כותונתו של יוסף הוא מתרגם ב'תוניהֿ' ( בראשית לז : ג ואילך ) . לוּ התכוון הגאון להשתמש בביטוי קוראני, היה משתמש ב'קמיץ' גם לתרגום 'כותונת' . פריידנרייך ( רס"ג, עמ' 384 - 385 ) מונה דוגמה זו עם דוגמאות אחרות שבהן סעדיה גאון לא "ניצל את ההזדמנות" להיזקק למונחים קוראניים ואסלאמיים, אך לא הסיק את המסקנה שנראית לי מתבקשת שמקריות השימוש במונחים קוראניים ואסלאמיים נובעת מהיותה פרי השפעה לא מכוּונת של הסביבה, והופכת את התיזה של שימוש מכוּון במונחים קוראניים...  אל הספר
מוסד ביאליק