ס . האם ייעד רב סעדיה גאון את תרגומו לתורה גם למוסלמים?

האם ייעד רב סעדיה גאון את תרגומו לתורה גם למוסלמים ? 571 ראה את תרגומו של הגאון מכֻוון למוסלמים, הוא סבור ( עמ' 95 אמצע ) שלאור לשון תרגומי רס"ג טענתו של ראב"ע מסתברת . 3 . לטעמי, לשון תרגומי המקרא של רס"ג, עם כל הייחוד הגאוני המאפיין אותה, נשארה חוליה בשרשרת התרגומים היהודיים, תרגומי מקרא של יהודים המיועדים לקהל היהודי, ויבוא ויוכיח זאת אוצר מילותיה המיוחד, המשותף במידה לא קטנה לתרגומי מקרא הקודמים לגאון ( שהשתמרו בכתיב פונטי ) ולתרגומי הגאון עצמו . אוצר מילים זה ( ביוצאים מן הכלל מעטים לערך ) היה מיוחד במידה רבה לתרגומי המקרא, ולתרגומי המקרא בלבד, ולא שימש בטקסטים ערביים-יהודיים לא מקראיים . הוא צמח אגב מלאכת התרגום, ולא היה מובן לעומקו מחוץ לחוגים הנזקקים לתרגומי המקרא היהודיים . הגאון הקים אמנם בתרגומיו ארמון לתפארת, שכמותו לא נודע בעם ישראל, אך עשה זאת מן הלבנים שסיפקו לו התרגומים הקודמים לו, והשתמש אף הוא בלשון התרגומית המיוחדת הזאת . עיין במאמרו של ס' הופקינס ושלי בספר בן-שמאי, עמ' 251 : סעיף 3 . 9 ובהקדמה לכרך הראשון של טקסטים הכתובים בכתיב פונטי, המאגד טקסטים מקראיים, המשותף א...  אל הספר
מוסד ביאליק