368 ערבית יהודית, כללי קרקסאני מתנגד לדעה שאסור לקרוא בשבת באותיות ערביות, ואומר שאם אסור לקרוא באותיות ערביות, אסור גם לדבר ערבית . על כן, ייתכן שאינו מעיד שאכן היו לנגד עיניו ספרים עבריים כתובים באותיות ערביות, והוא מזכיר כתיבן של מילים עבריות באותיות ערביות על דרך תנאי בלבד ( אם אסור לקרוא עברית באותיות ערביות, אסור גם לדבר ערבית ) כדי לחזק את טיעונו . בן-שמאי אכן מודה שיש אפשרות של לשון תנאי באשר לכתיבת לשון כלשהי זולת העברית והערבית באותיות ערביות ( שם, עמ' 125 : שו' 1 ) , אך מכנה אפשרות זו 'אפשרות תאורטית' . לדעתי, אפשר להביא עוד חיזוק שאך אפשרות על-תנאי להעתקת המקרא העברי 7 'פאן חרם קראהֿ אלכֿט אלערבי אדֿא כאן לאותיות ערביות לפנינו . מדברי קרקסאני בלגהֿעבראני או בלגהֿערבי ממא הו תפסירא [ ! ] ללכתאב או נטֿר פיה פי אלסבת', רוצה לומר 'אם אסר לקרוא בשבת כתב ערבי, בין שהוא בלשון העברית או בלשון הערבית, מה שהוא פירוש למקרא או עיון בו', נראה שלוּ היו לנגד עיניו העתקות של המקרא לאותיות ערביות, היה מחזק את דבריו באמרו שגם הקריאה בהן, לא רק בפירושים ובעיונים, אסורה . נמצאנו למדים שאכן אפש...
אל הספר