כג . מעמדה הלשוני של הערבית היהודית של ימי הביניים

מעמדה הלשוני של הערבית היהודית של ימי הביניים 297 'נאו-ערביים' בתור מונח גג, המציין הן את הדיאלקטים הערביים-המודרניים הן את היסודות ההמוניים שבערבית הבינונית של ימי הביניים, כי שניהם בעלי מבנה לשוני 2 כל זה מצדיק את דומה ביותר . יתר על כן, הם אף מכילים צירופי לשון משותפים . המונח המשותף 'נאו-ערבי' לשתי שכבות הלשון האלה . המערכת הזהה של נאו-ערבית קדמונית, רוצה לומר היסודות ההמוניים הכלולים בטקסטים ערביים-בינוניים, ונאו-ערבית מאוחרת, רוצה לומר הדיאלקטים הערביים- המודרניים, מאפשרת לנו לשחזר את ההיסטוריה של הנאו-ערבית עד המאות 3 אם הנאו-ערבית כבר התהווה האסלאמיות הראשונות . כידוע, שאלה בלא הכרע היא לפני האסלאם או, כמו שאני חושב, התהווה בגלל הכיבושים הערביים הגדולים . על כל פנים, המסמכים, בייחוד הפפירוסים, עושים את קיומה של הנאו-ערבית הקדומה 4 וטקסטים בערבית בינונית,לכל המאוחר במאה המוסלמית הראשונה לוודאית, הן נוצריים הן יהודיים, מוכיחים שבאלף הראשון כבר היו קיימים כל קווי הלשון 5 האופייניים לדיאלקטים המודרניים . היעלם סיומות היחסות ודרכי הפועל הוא, כמובן, סימן מובהק של הנאו-ערבית שלא כערבי...  אל הספר