238 הערבית הבינונית 3 'לצד השירה הכתובה בלשון הספרותית העתיקה, התהוותה בזמןהאופיינית לו : קדום למדי אסכולה אחרת של שירה, אשר ניצלה את הדיאלקטים החיים המאוחרים יותר . כך, במאה ה- 12 שירה דיאלקטית פרחה בספרד ; ועד ימינו אנו במקומות שונים שבהם השתמשו בערבית, נתחברו שירים בדיאלקטים השונים . אבל שירה זו . . . קשורה במידה זו או אחרת בעבר, והיא נתונה פחות או יותר להשפעת הלשון הקלסית . זה חל עוד יותר על סוגות אחרות של הספרות . אגדות וסיפורים אחרים, שנכתבו על-ידי מחברים בלא השכלה, משקפים רק גיוון דיאלקטי, המלוּוה לעתים קרובות בשימוש קאטאכרסטי ( catachrestic ) של הצורה הדקדוקית של הערבית הקלסית, ולא את הצורה האמתית של הדיאלקט עצמו . קוי לשון אלו בולטים במיוחד בחיבוריהם של יהודים ונוצרים . טקסטים "המוניים" ממש בכל פרטיהם, באיזה גודל שהוא, אינם קיימים כלל' . אנו רואים כי נלדקה גילה את טבעהּ האמתי של הערבית הבינונית, עמד על אופייה המעורב, לרבות לא רק צורותיה הקלסיות והדיאלקטיות, אלא גם הקטכרסטיות ( הכוונה לתיקונים מדומים ) , והעלה על נס את חשיבותן המיוחדת של הערבית היהודית 4 והערבית הנוצרית . אי אפ...
אל הספר