העברית והערבית 219 במקרה זה על המבנה הפרוטו-שמי יותר מן העברית . או שמא תחשוב שחֶרֶב והֶחרִיב קרובות זו לזו, שהרי החרב עלולה להחריב . ואולם, הערבית מלמדת אותנו, שבשתי מילים אלו שני סוגי חי"ת, ובפרוטו-שמית לא היה קשר בין שני השורשים . גם בין עַרְבִי ומַעֲרָב אין קשר, שהרי הערבית שמרה על שני סוגי עי"ן שונים : ב'ערבי' העי"ן רגילה, ואילו ב'מערב' היא דומה לגימ"ל רפה . ואכן אנו קוראים את הבאים מן המערב הרחוק ( צפון אפריקה ) מוגרבים, שהיא מילה שאולה מן הערבית, והגימ"ל שבה משקפת את מבטא אותה העי"ן הערבית הדומה לגימ"ל . גם כאן שמרה הערבית על ההגיים הפרוטו-שמיים ביתר נאמנות . שמרנות זו במצבת ההגיים שבערבית הביאה חוקרים לידי המחשבה שהערבית שפה ארכאית, ששמרה על תכונותיה של אם-השמית בנאמנות יותר מן השפות השמיות האחרות בכלל והעברית בפרט . כך התחילו רואים את מבנה הצורות ( המורפולוגיה ) העברית, את תחבירה ואף את אוצר מיליה מנקודת ראותה של הערבית, כאילו שמרה הערבית בכל התחומים האלה על המצב שבאם-השמית, ואין להבין מבחינה היסטורית את העברית אלא בעזרתה של הערבית . אכן לא מעט מלמדת הערבית אף על דקדוקה של העב...
אל הספר