ד. הערות על קווי לשון תחביריים בערבית הקלסית על סמך כתאב אלבכֿלא של אלגֿאחטֿ

הערות על קווי לשון תחביריים בערבית הקלסית 59 בכתאב אלבכֿלא — מקורן באי-רצונו לשנות דיבור המוני ללשון הקלסית . עיין : עמ' 42 : שורה 6 - 9 : wa - ’in wajadtum f ī hādha - l - kitābi laḥnan ’aw kalāman ghayra mu‘arrabin wa - lafẓan ma‘ dūlan ‘an jihatihī fa - ‘lamū ’annā ’innamā taraknā dhālika li’anna - l - ’i‘rāba yubaghghiḍu hādha - l - bāba wa - yuxrijuhū min ḥaddihī = 'ואם תמצאו בספר הזה שגיאת לשון או דיבור החסר סיומות של יחסות ודרכי פועל ומבע סוטה מלשון נכונה, דעו שאנחנו לא השארנו זאת אלא מפני שסיומות אלו ממאיסות את הסוג הזה ( של הדיבור ) ומוציאות אותו מגדרו', שהרי סטיות כאלה הן, כפי הנראה, שוליות בלבד . 1 . מציאות יש שמובעת על ידי שֵם המשמש משפט חד-איברי, אשר מצריך משפט בלתי מקושר . משפט זה הובן בדרך כלל בתור משפט זיקה ( עיין : ברוקלמן, דקדוק משווה ב, עמ' 37 ) : עמ' 142 : שורה 9 wa - ḥadīthun sami‘nāhu = 'הנה סיפור ששמענו' . אך יש שהמשפט הבא אחרי השם שמציאותו מובעת לובש צורה של משפט מאוחה, המורכב משם גוף כנושא המוסב לשם שמציאותו מובעת, וממשפט נשואי, שנפתח על ידי ’anna - l - maṣdari...  אל הספר