"קולנוע רוזה"

208 פרק רביעי בכלל ועל אמצעי התקשורת המודרניים בפרט ( המצלמה, הקולנוע, ומאוחר יותר אף הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם ) , שכן מדובר באמצעי תקשורת המחברים בין דמויות, זמנים ומרחבים . בעבר, לפני המצאת המצלמה, הקולנוע והטלוויזיה, נתפס הבית כמקום מפלט מפני פלישתם של החיים העירוניים והתעשייתיים, וככל שגבר קצב המטרופולין המודרני, יוחסה חשיבות רבה יותר להפרדתו של המרחב הפרטי מזה הציבורי והחיצוני . הבית שמוקף בדלתות, חלונות, שערים וגדרות, נתפס כמחיצה גשמית בין הפנים, אשר בתוכו מצוי הרכוש והמרחב הפרטי ועליו תובע האדם בעלות מוחלטת, לבין החוץ . וכעת, עם חלחולם של המודרניזציה ופלאי הטכנולוגיה, הפכה המצלמה למדיום המקשר בין הפנים לחוץ, והמרחב הציבורי נעשה מרחב שלא ניתן עוד להימנע או להסתתר ממנו . המצלמה סיפקה ( ומספקת ) ראייה חדשה אשר לא הייתה אפשרית קודם לכן, את הראייה דרך עיני האחר . 20 ראייה זו נתפסת כמאיימת משום שראייתם של בני האדם נעשתה משועבדת לעדשת המצלמה, שמתעדת את אשר נמצא מולה ומציגה את האובייקט המצולם באופן מסוים ומכוון . כמו כן, יכולתה הפלאית של המצלמה ללכוד בעדשתה חזיונות ולהכניסם אל הקשר...  אל הספר