דז'ה-וו, ארוטיות ו"האלביתי" 171 פרויד הכיר בעובדה כי "האלביתי" הוא קטגוריה אסתטית השוכנת בתחום המציאות שקשורה ל"נוראי והאיום", למרתיע ולבלתי נעים, וכן לכל דבר זדוני, חשוד ומוזר המעורר תחושה של אימה . כך, חלומות ותעתועי חושים, המכילים בתוכם את הניגוד הקוטבי בין המציאותי לבין הדמיוני, המעוות והאשלייתי, משמשים כקרקע פורייה לזריעת הפנטסטי והמסתורי שמעוררים פחד ובעתה . קיים דמיון בין התחושה שאותה מעוררת החוויה המאיימת במציאות החיה לבין תחושה דומה שמתעוררת לנוכח התרחשות מאיימת במציאות הבדויה . פרויד עצמו מציין זאת במסתו : " [ . . . ] כאשר האמן מציב את עצמו לכאורה על קרקע המציאות הרגילה . או אז הוא מאמץ גם את כל התנאים התקפים להיווצרות ההרגשה האלביתית בהתנסות שבמציאות, וכל מה שפועל 45 כאלביתי בחיים פועל כך גם ביצירה" . ברומן שלפנינו אנו עדים לקיומו של היסוד העל-טבעי, שראשיתו בנוכחות ברורה של רוח רפאים, שהופכת לחלק מן האירועים המסתוריים שמתרחשים בתוך שגרה יום-יומית, לכאורה, והמשכו בדיוקן המתעורר לחיים . חזרה מאיימת זו מן המתים חושפת את קיומו הדמוני של העולם האחר וכן את כוחו המערער של היסוד העל...
אל הספר