מכמיהה וגעגועים בילדות אל תשוקה מינית מעוררת פלצות בבגרות

152 פרק שלישי אלה הכרתי היטב [ . . . ] תמיד היה יושב כך, בחופשותיו הקצרות אצל אמו, גבו אלי ופניו נשקפות אל החלון ( ת מ ר ה ה ו ל כ ת ע ל ה מ י ם, עמ' 128 ) . " [ . . . ] הגורם של החזרה שלא במתכוון הוא שהופך דבר-מה תמים 26 בכל המפגשים המשונים "ראתה" בדרך כלל למשהו אלביתי" . תמרה דמות נטולת פנים, לכן במשך שנים ארוכות נותר אביה בגדר צללית חידתית, מוכרת-זרה ובלתי פתורה עבורה . אישיותו המתבודדת הצטיירה בדמיונה כדמות מסתורית דוממת ושתקנית . הפנים החבויות, שנסתרות מן העין, הפכו את האדם אשר ישב מולה לישות נוכחת- נעדרת, בלתי נראית כמעט, דמות חשאית ואפלה . שש שנים לאחר שאושפז הוחלט כי אין הוא מסוכן לאיש או לעצמו, וכך, בעודו בטוח ומאמין כי הוא נזיר, שוחרר האב המעורער בנפשו לבית אמו . כעת, לאחר השתוקקות וציפייה מרובה, זוכה תמרה להביט בפניו של אביה, אך המראה אשר נגלה לעיניה מעורר בה חרדה גדולה, והיא מתארת אותו כיצור מאיים שזה עתה יצא מתוך הסיוט הלילי שלה : אבי ישב על כיסאו, ושלא כהרגלו בשנים שעברו, פנה עכשיו גבו אל החלון ופניו פנו אלי . סוף-סוף ראיתי את מראהו . פרצופו דמה לזה של ה"צועני חוטף הילדות...  אל הספר