יחסי אמהות-בנות ו"האלביתי" 105 הסחרחרה, אבל הסחרחרה מלאה במעגל צפוף של ילדים . היא עוצרת את הסחרחרה בנגיעת-אצבע והילדים גולשים ממנה במהירות . היא עולה על הסחרחרה הריקה והמון ילדים ואנשים מתנדבים לסובב אותה . הם רצים בקצב אחד והיא מאושרת מאוד . לפתע הגן מתרוקן לגמרי : האנשים, הילדים, איש-הגלידה ואפילו הפרחים והעצים והציפורים נעלמים כולם . הסחרחרה נעצרת . היא מבקשת לרדת, אבל היא הולכת וקטנה במהירות ולא מצליחה לשחרר באצבעותיה את סגר-הביטחון . היא צועקת : "אמא, אמא", והד של קול גבר עונה לה . היא מרגישה איך איבריה צומחים והיא גובהת ומתחזקת וכבר יכולה לרדת בקלות . היא שולחת ידיים אל סגר-הביטחון ורואה שידיה מקומטות מאוד ומלאות כתמי-גיל כהים ומבינה שעכשיו נהפכה לאישה זקנה . היא אינה יכולה עוד לרדת בלי עזרה . היא מתיישבת על מושב העץ של הסחרחרה ומחכה ששוב תהיה ילדה, ואחר-כך שוב תהיה אישה צעירה וחזקה ואז תוכל לרדת . בינתיים היא אינה מבוהלת כלל, רק יושבת בסבלנות ומביטה סביב ומחכה לזמן הנכון . על נדנדה סמוכה יושב שלד ומציץ אליה בסקרנות . נדמה לה שהוא מחטט בזיכרונו והיא אומרת מיד : "זאת אני, חמוטל" ...
אל הספר