יחסי אמהות-בנות ו"האלביתי" 79 8 התגלה, לו אל השטן . הפחד מפני האם הקדמונית, טענה קריסטבה, למעשה, כפחד מפני כוח היצירה שטמון בה . על פי האמונה הנוצרית, כפי שמציינת מרגרט מיילס, הוצג הגיהינום באמצעות דימוי הרחם, 9 כ"רחם מזעזע ומרקיב", מקום שבו עונו החוטאים בעוון פשעיהם . יכולתה של האישה ללדת קישרה אותה ישירות אל עולם החי ואל מעגל הלידה, הדעיכה והמוות . המודעות אשר לנקודות חיבורו של האדם אל הטבע שמשה כתזכורת מאיימת עבורו, הן להיותו בן תמותה והן לשבריריותו של הסדר הסימבולי . הרעיון על פיו האישה, מתוקף תפקידה הביולוגי, עוברת מדמות אנושית ( אישה ) לדמות חייתית ( אמא ) , הפך אותה ל"יצור" שונה ומאיים, הנבדל מן הגבר . בספרה כ ו ח ו ת ה אֵי מ ה טוענת קריסטבה כי תפיסתה של האישה היולדת כבלתי נקייה ( מזוהמת / טמאה ) קיימת כבר בימי התנ"ך, בספר ויקרא, שבו קיימת הקבלה בין הגוף האמהי הטמא לבין הגוף הדועך, שקשורים זה בזה מפאת הלידה, יציאת חיים אל אוויר העולם . תפקיד הרבייה של האישה העמיד אותה בצדו של הטבע ואת הגבר בצדו של הסדר הסימבולי ה"נקי" . נוסף על כך, כפי שמסבירה קריד, הרחם נתפס כמפלצתי משום שהוא מ...
אל הספר