70 פרק ראשון בחלומה ראתה את עצמה מטיילת בגינת התבלינים שלה, שהלכה זה מכבר לעולמה בשל הטיפול הרצחני שקיבלה משמואל ומעולם לא התאוששה . 77 שיח ריחן מפואר נעץ בה מבט ירוק ומתגרה . בעמל רב התכופפה ותלשה ממנו כמה עלים ותפרחת ירוקה של פרחים, ובתאווה מיששה את העלים הדקים כדי לבדוק את טריותם . העלים סירבו להפיץ לכבודה את ריחם . בבהלה הרימה אותם אל פיה, נגסה בהם וגרסה אותם בכוח בשיניה . חומר תפל השתלט על פיה . רוזה הביטה בעלים הנגוסים וגילתה לזוועתה שהם עשויים פלסטיק . כנשוכת נחש שמטה אותם מידיה והם צנחו באטיות מרגיזה ובשקט, כמו עלים של ממש, על מצע הטחב של האדמה . משם כשלה בבהלה לחבית המליחים של המרווה הרפואית, תלשה בבהלה שיח שלם, מחצה כמה גבעולים והגישה אותם אל אפה . גם שיח זה היה מפלסטיק וכמוהו כל שאר צמחי התבלין שבגינת המרפסת שלה . בכוח כפתה על עצמה להתעורר מהחלום [ . . . ] אחר כך זכרה שיחד עם חוש הריח איבדה גם את חוש הטעם, והתאבלה על האבדן הכפול ( שם, עמ' 323 - 324 ) . בדומה לתחושת הפחד והאיום שאותם חווה מתי, לנוכח טעמם הרקוב והמר של עצי הגויאבה והשסק, המונפשים בדמיונה והמתרסקים למרגלותיה, ב...
אל הספר