התאום ה"מת" ב בתמרה הולכת על המים לשפרה הורן

40 פרק ראשון גדלה והתחנכה בבית סבתה שמחה . הסבתא לקחה אותה תחת חסותה לאחר מות אמה, נחמה . מבועתת וחרדה שמא גורלן הטרגי של בנות 25 תמרה משפחתה נגזר אף עליה, "ככתוב, מה שהיה הוא מה שיהיה", חוששת כי בהגיעה לגיל שלוש-עשרה שנים תמצא את מותה : "הגורל האכזר והמהתל, זה המצרף צירופים מתעתעים [ . . . ] חמד לו לצון וכרך יחד, בקשר הדוק של שמחה וצער, את יום-הולדתי עם יום מותה של אמי" ( ת מ ר ה ה ו ל כ ת ע ל ה מ י ם, עמ' 191 ) . ובהמשך : "כמוני כמוה, כי אם מעשה אמהות סימן לבנות, יום הולדתי זה יהיה גם יום מותי" ( עמ' 198 ) . העלילה חושפת אט אט את סודותיה של המשפחה המתגוררת ביפו, וכל סוד שנחשף מביא עמו גילויים מרעישים ומטרידים, המשפיעים על דמיונה של תמרה ועל חייה . תחושת בעתה אופפת אותה בכל פעם שהיא חושבת על אמה או מנסה לדלות פרטים עליה, והיא "עשויה לנבוע מצירופי מקרים מוזרים, תחושת פתאום כי הדברים מוכתבים 26 על ידי הגורל או נועדו להיות" . העלילה נפתחת בסיפור הטרגי על אודות תינוקה של סבתה שמחה, שמת מיד לאחר לידתו ( היא שברה את מפרקתו, אם במזיד ואם בתאונה — המוות הטרגי נותר תעלומה ) . תינוק זה הלוא הוא...  אל הספר