מבוא 23 עולה טיבה המאיים של יצירת האמנות, שמפעילה את "קסמיה" הן על יוצרה ( שמואל ) והן על צופיה ( רוזה והקוראים ) . הפרק הרביעי מוקדש לחשיפת ההיבטים המאיימים הטמונים ברזי הטכנולוגיה, כפי שעולה מהשפעתם על שתי גיבורות . הרצון לשלוט במסתרי הטכנולוגיה אפיין באופן מובהק את סופרי המאה ה- ,18 שבה הוצגו בתערוכות, ירידי מדע ומופעים עממיים הרובוטים ושחקני השח המכניים הראשונים . עד תחילת המאה ה- 19 נתפסו פלאי המכניקה בדומה לניסים . לפיכך, יצירות ספרותיות ( של את"א הופמן למשל ) שהתבססו על המצאות ממשיות ( רובוטים ובובות בעלות מנגנון מכני ) הציתו את סקרנות הציבור ואף אפשרו את יצירתה של הפנטסיה הממזגת בין האנושי לטכנולוגי . האמביוולנטיות הרגשית שהקִדמה מעוררת בגיבורות ( ברכה לצד קללה ) מוכיחה כי גם בימינו אנו נתונים בכבליו של "האלביתי" הפרוידיאני . בתיאוריית "האלביתי" הענפה פרויד לא התייחס כלל לקיומו של האור בקצה המנהרה, משום שהוא ראה צורך להדגיש רק את המקורות האחראים להתעוררותם של התכנים המודחקים המערערים . כלומר, פרויד התמקד בבעיה ולא הציע כל פתרון עבורה . שלוש הסופרות הישראליות קידמו את התיאוריה ה...
אל הספר