וליל הוא חי בתוכי ומזין את נשמתי ללא שליטה או הפסקה . כנראה זו ההשפעה שיש למחקרים שאנו מבצעים בחיינו ולטקסטים שבהם אנו משקעים את כל-כולנו . בעקבות המחקר גיליתי כי הכרה בקיומו של "האלביתי" בחוויות הפרטיות שלי מאפשרת לי להודות בנוכחותם של הפחדים שלי, לתת להם מקום במחשבותיי ( ולא רק לנסות לברוח מהם ) וללמוד מהם על עצמי . המחקר הזה גם חישל אותי . אני מאמינה כי החלומות וההזיות שלנו פותחים בפנינו שערים וצהרים אל פתרונות מחזקים, הם נמצאים שם ממש מתחת לאפנו, אם רק נכיר בקיומם ונשכיל לקבלם . פרופסור ניצה בן-דב ליוותה אותי בדרך הארוכה שעברתי לחקר הפן המאיים העולה מתוך חלומות והזיות של נשים, ביצירותיהן של שלוש סופרות מוערכות . היא תרמה מידיעותיה וממחקריה למחקרי, תמכה בי ועודדה את כיוון התקדמותי . על החופש ומתן הביטחון להביע את עצמי, אני רוצה להוקיר לה תודה מיוחדת . תודה נוספת לפרופסור גבריאל צורן, אדם יקר ומאיר פנים, אינטלקטואל מדהים שהרצאותיו, מחקריו והערותיו השפיעו אף הם על עבודתי, האירו והזינו את מחקרי . אני רוצה להודות מקרב לב למשפחתי היקרה, להוריי שרה וזאב מאייר, שתמכו ועודדו לאורך כל הדרך, ...
אל הספר