אבריאל בר-לבב 146 4 – אוהיהודית היא תודעה של ספרייה חסרה, מקוטעת ושרירותית . ככל הנראה לא היו 5 – ספריות יהודיות ציבוריות, אף לא במרכזי לימוד . דבריו של ר' אברהם כמעט שלא היו בן יצחק אב בית דין מנרבון ( ראב"י ) , בעל ספר האשכול, מייצגים תופעה זו : 'ואין בכאן 6 הדברים נאמרים בנחת, מתוך ציון עובדה שגורה, משניות של סדר זרעים שאעין בהם' . ואין בהם ביטוי לתלונה או למצוקה . יש בידינו עדויות רבות ונוספות על חסרון ספרים, למשל דבריו של ר' יהודה אבן תיבון, אבי משפחת המתרגמים : 'רוב התלמידים ישוטטו 7 חסרון ספרים אינו בהכרח זהה לחסרון טקסטים, משום שקוראים לבקש ספר ולא ימצאו' . מלומדים הפנימו את הטקסטים שקראו וזכרו אותם, וכן משום שהשאלת ספרים ( שהיו 8 לרוב החפץ היקר ביותר בבית ) נחשבה לערך ואף למצווה שחובה לקיימה . בשלהי ימי הביניים התפתחה בתרבות היהודית תודעת הספרייה המקצועית, שניסוחה המובהק נמצא אצל ר' יצחק קנפנטון, בסוף חיבורו 'דרכי הגמרא' ( מנטובה שנ"ג, 1593 ) : אין חכמת אדם מגעת אלא עד מקום שספריו מגיעין, ולכן ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה ספרים, כי ד"מ ( = דרך משל ) מי שאין לו ספרי הגמרא א"א (...
אל הספר