פ ר ק ד 226 מסכת נידה תולה הלכות בפרטי פרטים של הדיון התלמודי . להלן נשוב לכך . הביטוי הקשה "טמאות מעריסתן" יוסבר להלן במשנה הבאה . הוא בא כניגוד לבנות הצדוקים . הכותין מטמין משכב תחתון כעליון מפני שהן בועלי נידות – הבועל נידה מטמא את המשכב שתחתיו או את כיסויו ( כלים א, ג ) . הווה אומר שהשומרוניות נחשבות נידות מעריסתן, וכמובן גם בבגרותן . והן יושבות על כל דם – בתוספתא פירשו : "בנות הכותים מעריסתן נדות, והכותים מטמאין משכב התחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות . שהן יושבות על כל דם, יום שהיא טהורה בו סופרת מתוך שבעה" ( נידה ה, א [ עמ' 645 ] ) . כלומר, הן שומרות דיני נידה ויושבות יותר מדי . המשך החשש אינו ברור : מה רע בכך שהן יושבות על כל דם ודם ? הבבלי מתחבט בכך : "תניא, אמר רבי מאיר : אם הן יושבות על כל דם ודם, תקנה גדולה היא להן ! אלא שרואות דם אדום ומשלימות אותו לדם ירוק . דבר אחר : יום שפוסקת בו, סופרתו למנין שבעה . מתקיף לה רמי בר חמא : ותספרנו ! ואנן נמי ניספריה ! דקיימא לן מקצת היום ככולו" ( נידה לג ע"א ) . הדיון מנוסח כברייתא, אולם באופיו הוא תלמודי . רבי מאיר מקשה קושיה על המשנה : ...
אל הספר