דת ופולחן האלים האולימפיים המתיישבים היוונים במזרח הביאו אתם דת מפותחת עם מערכת האלים האולימפיים ובראשם זוס . מערכת זו גובשה ביצירות המופת של הספרות מימות האפוס ההומרי ואילך , ונתלוו לה מרכזי פולחן כלל יווניים , נוסף על הפולחנים המקומיים . האלים האולימפיים המשיכו להיות אובייקטים של פולחן במשך דורות רבים לאחר אלכסנדר . ניבנו להם מקדשים מפוארים , בהם ניתלו מלכי העולם ההלניסטי כבאילנות הגדולים של האמונה היוונית ואף ראו בהם לעתים את אבות השושלות שלהם . כך התייחס בית 9 ליקרס על אפולון ואנטיוכוס אפיפנס גילה הערצה מיוחדת לזוס האולימפי . מקדשים מפוארים הוקמו לאלי יוון המסורתיים בערים החדשות שבמזרח שהמשיכו להיות מרכזי פולחן במשך דורות . מקום מיוחד נודע בעולם ההלניסטי לפולחנו של ךיוניסוס . חל גם תהליך השגבה ביחס לזוס , שמצא בין השאר את ביטויו בכמה מן הגילויים של היצירה שבאה מחוגי הפילוסופיה הסטואית . יחד עם זאת , חל גם תהליך של כרסום במעמדם של האלים , לפחות בקרב חלק מחוג המשכילים . בתקופה זו פותחה גם ההשקפה שראתה באלים אישים דגולים שפעלו בעבר למען האנושות ולפיכך זכו לכבוד אלים ( השקפה זו ידועה ה...
אל הספר