הערות ביאור

] 236 [ ה כוכ ב ים לא רימו תרגום הולם ל"ריתמוס" בהיותה גזורה ממושג הקצב והקצבה המסמנים חיתוכים ברורים, בעוד ריתמוס הוא מהלך מורכב ולא סדור דיגיטלית וספור . אני נוקט אפוא את המילה ריתמוס הלועזית ולא את תרגומה העברי המקובל, המטעה ( ראו להלן ט ) . ג . צזורה — הפסק הבא בדרך כלל ( אך לא תמיד ) באמצע שורת שיר . הוא אינו נוצר על ידי עמודות המשקל, אלא על ידי פסוקיות המשפט הנאמר בו, ולכן הוא דומה להפסקת נשימה . צזורה מסמנים כך : || . ד . טור שירי — שורת שיר . ה . חרוז — צלילי הברות המסיימות מילים החוזרים בתוך או בין שורות שיר או בסיומי השורות . הצלילים החוזרים עשויים תנועות ועיצורים . הצלילים החוזרים במילים הנחרזות מכונים "חֶרֶז" . חרוז עשיר הוא חרוז שצלילי תנועות ועיצורים רבים בשתי המילים ( או יותר ) הנחרזות משתתפים בו, ואותיות השורש של המילה ולא תחיליות או סופיות הקשורות בנטייה הדקדוקית משתתפות בו . עושרו של החרוז קשור בנורמה הנהוגה בתרבות מסוימת בתקופה מסוימת . חרוז סופי הוא התחרזותן של המילים בסופי השורות . חרוז פנימי הוא התחרזותן של מילים באמצע השורה השירית . חרוז גברי ( זכרי ) הוא המסתיים...  אל הספר
עם עובד