] 12 [ ה כוכ ב ים לא רימו יותר מכל ספר שירה עברי כלשהו . הם זכו לפופולריות ולהערצה נדירות, וחשוב מזה — הם נאהבו ממש ועל ידי רבים מאוד . גם חקר השירה העברית לא זנח אותם והצמיח סביבם ספרייה לא קטנה של תובנות ופירוש . אלא שדווקא הפופולריות הרבה, ההיכרות המתמדת עם כמה משיריו ( בעיקר דרך הלחנותיהם ) יצרו סביבו איזו רגילות . נדמה לרבים כי כוכבים בחוץ הוא חלק טבעי וזורם מן הנוף ומן האקלים של ההוויה הישראלית כאילו היה בה מאז ומעולם וכאילו מה שיש בו אכן הוא מובן, כמעט מובן מאליו . אבל כל מי שעצר רגע ליד שיר משירי כוכבים בחוץ או הביט רגע במילותיו של שיר מולחן נודע כמו "פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ" ( עמ' 12 ) , יודע כי מה שנאמר בהם באמת, רק מעט מתחת לשכבת המובן מאליו, הוא מוזר, רוחש כוחות אחרים, וממש — לא מובן מאליו, ואולי אין הוא מובן כלל . לתיבות אוצר עתיקות ולכספות גדולות, לזרעים של עצים מאריכי ימים וגם לכמה פצצות יש כידוע מנגנוני השהיה . ליצירות האמנות הגדולות יש מנגנוני השהיה אין-סופיים . מה שנדמה כמובן וכנהיר ברגע מסוים, חוזר ומתכסה מחדש ברגע הבא . הרגעים הבאים, ההקשרים המשתנים, מאירים זוויות אחר...
אל הספר