לקראת פלורליזם יהודי | 137 שישבו ברוסיה לא התערבו מעולם בתושבי הארץ, בני העמים השונים שאיכלסו את האימפריה הצארית . הם ישבו ב'תחום מושב' שנקבע להם בידי השלטונות, בדלים ומבודדים, וגם שפת המקום לא היתה שגורה בפיהם . לו היו משכילי מזרח אירופה קוראים ליהודים לאמץ את זהות העמים היושבים בסביבת מגוריהם, היתה עולה השאלה באיזה עם מדובר, בלורוסים, פולנים, ליטאים, או אוקראינים . משכילי רוסיה ראו את היעדר ההשכלה לא רק כגורם מעכב בהגשמת האמנסיפציה, אלא כגורם עיקרי לנחיתותם של היהודים . אפילו השנאה ליהודים נתלתה בהתבדלותם ובאורחות חייהם . ההשכלה הוצעה כפתרון לבעיית היהודים, לאמור, לו היו היהודים משכילים ודוברים בשפת הארץ ומתערבים בין יושביה, היו יכולים ליהנות מטוב הארץ ולהתקבל על יושביה כאחים אהובים . אבל הזדהות זו היתה כללית מאוד, שכן אי אפשר היה להצביע על הזדהות עם אחד מעמי רוסיה, גם לא עם העם הרוסי, כיוון שהיהודים היו מנועים מלגור בתחומיה של רוסיה עצמה . יתר על כן, מכיוון שנאסר עליהם לגור בערים הגדולות, בני הארץ שביניהם ישבו היהודים היו בדרך כלל איכרים נבערים, שהשכלתם וזכויות האזרח שלהם היו מועטים...
אל הספר