סובלנות

76 | בראש גלוי מבלי לסבול בעקבות זה רדיפות, לחצים או הפליה . מבחינה היסטורית, הסובלנות היתה מתת של חסד מידי השליט ליחידים, קבוצות של שונים, או למעשים חריגים, ותלויה לחלוטין ברצונו הטוב, ונכונותו 'לסבול' את השונה . הזכות להיות שונה לא נחשבה לזכות טבעית, ולא התקבלה אלא אם כן היתה תואמת את רצונו של השליט ואת האינטרס שלו . מובן שזו היתה סובלנות פטרונית מובהקת, רחוקה מאוד מרעיון הפלורליזם השוויוני, ונוגדת את עקרונות הדמוקרטיה . מידה של פטרונות נשארה בתפיסה חדשה יותר של הסובלנות, המניחה שכל אדם רשאי, אולי גם זכאי, לטעות ולחיות בטעותו כרצונו ועל אחריות עצמו . מי שנושא מידה זו של סובלנות תופס את עצמו כמי שמחזיק באמת גמורה ובלעדית, אבל בהיותו בעיני עצמו אדם רחב- דעת ורחוק מקיצוניות, הריהו מוכן 'לסבול' גם אנשים המחזיקים בדעות מוטעות . למשל, הדתות המונותיאיסטיות, המצטיינות בקנאות ובהתנגדות נחרצת לכל דת והשקפה שונה מזו שלהן, עשויות לסגל לעצמן, בתנאים חברתיים מסוימים, סובלנות מתנשאת מעין זו . כך גם אידיאולוגיות פוליטיות, הטוענות לצדקתן הגמורה, אך בשמם של ערכים דמוקרטיים מוכנות 'לסבול' נוכחות של דעו...  אל הספר