את הבאות, דפדפו בשיחון ששגרירותו של דקנוזוב שלחה למוסקבה בשעתו, ללא הועיל . ועוד אחרים קראו בכתבי הקודש . חיילים הדליקו מדורות במאהליהם המוסווים כדי להרחיק את היתושים . אקורדיוניסטים ניגנו שירים סנטימנטליים . היו ששרו עמם, היו שהתבודדו עם מחשבותיהם . רבים יגורו מפני חציית הגבול אל ארץ לא נודעת, שעליה שמעו רק דברים מחרידים . קציניהם כבר הזהירו אותם שאם ישכבו לישון בבתים רוסיים, צפויות להם עקיצות חרקים והידבקות במחלות . אבל רבים לעגו לחבריהם לנשק שביקשו לגלח את כל שער ראשם כאמצעי זהירות מפני כינים . מכל מקום, רובם האמינו לקציניהם, כששמעו מפיהם כי אין הם צריכים לחשוש למגורי החורף שלהם . מסופר שבדיביזיית הפנצר ,24 לדוגמה, אמר סרן פון רוֹזֶנבָּך ‑ לֵפִּינסקִי לגדוד הסיור 3 רכוב האופנועים שלו : "המלחמה עם רוסיה תימשך רק ארבעה שבועות" . מבחינות רבות, קל להבין מנין נבע הביטחון העצמי הזה . אפילו שירותי המודיעין הזרים ציפו להתמוטטות הצבא האדום . הוורמאכט כינס את כוח הפלישה הגדול ביותר שנראה מעולם, ובו 3,350 טנקים, כ ‑ 7,000 תותחי שדה ומעל 2,000 מטוסים . הצבא הגרמני שיפר את רמת התובלה הממונעת שלו...
אל הספר