שאפיינה את ממשלות ישראל באותה תקופה והרצון להבטיח שליטה לאומית 201 בקרקע ) . לצד זאת, חשוב לשים לב להבדלים המשמעותיים בין מקור ההשראה הקדום לבין התוצר המודרני המבוסס עליו, כמו גם לשינויים שחלו ביישום העקרונות מאז נחקקו לראשונה . המודל התנ"כי היה מבוסס על ההנחה שלכל אדם יש אחוזת קרקע, וכי היא חוזרת לחזקתו בשנת היובל . לעומת זאת, להלכה, המודל הישראלי של מקרקעי ישראל אינו מבטיח לחוכר כי בתום ארבעים ותשע השנים הוא ימשיך להחזיק בקרקע . ברקע הדברים קיימת ישות נוספת שלה הבעלות הפורמלית בקרקע - מדינת ישראל, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל . למעשה, אין מדובר בהבדל חריף, בהתחשב בציפייה כי החכירה הניתנת על ‑ ידי רשות מקרקעי ישראל תוארך, בעיקר כאשר מדובר בקרקע המשמשת למגורים . יש לציין כי במהלך השנים חלו תמורות בתחום זה, והמדיניות העדכנית מצדדת בהקניית מלוא הזכויות בדירות מגורים שהוחכרו בעבר לאנשים פרטיים, 202 כמובמסגרת החריג החקיקתי המאפשר העברת בעלות גם במקרקעי ישראל . כן, העיקרון של אי ‑ מכירת הקרקע לצמיתות חל מלכתחילה רק על מקרקעי ישראל . לצדם קיימות קרקעות נוספות, בעיקר בבעלות פרטית, ובעניי...
אל הספר