של אשם או פסול בהתנהגותו . אלה הם פני הדברים, למשל, כאשר בטעות הועבר סכום כסף לחשבון בנק של אדם שלא היה זכאי לו, במקום לחשבון שאליו היה מיועד . בנסיבות מסוג זה קמה ברגיל החובה להשיב את הכספים, מאחר שמדובר בהתעשרות שהורעפה על אדם מבלי שהיה זכאי לה . במשפט האנגלו ‑ אמריקני חל על מצבים מסוג זה הענף המשפטי המכונה, בתרגום פשוט, 123 השופט שניאור זלמן חשין הציע לתרגם מונח זהדיני ההתעשרות שלא כדין . 124 תוך פנייה לשפת התנ"ך, ולעשות שימוש במונח "עשיית עושר ולא במשפט" . ההצעה הכתה שורשים ואומצה בסופו של דבר גם בחקיקה - עם קבלתו של חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט ‑ 1979 . בהתאם לכלל שקובע חוק זה, "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת . . . חייב להשיב למזכה את הזכיה" . אם כן, מי שהתעשר על חשבון חברו מבלי שהיה זכאי לכך חייב - במקרה הרגיל - להחזיר את טובת ההנאה שהורעפה עליו . אולם בשונה מעושי העושר ולא במשפט שאליהם כיוון הנביא ירמיהו, זה עשוי להיות אדם שלא דבק כל פסול בהתנהגותו . 125 כמקרה של עשיית עושר ולאניתן להבין את סיפורו של נבל הכרמלי במשפט במובנו העדכני של מונח זה . כפי...
אל הספר