וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות . וה' נתן את חן העם בעיני מצרים 117 וישאילום, וינצלו את מצרים" . כידוע, יציאת מצרים הוצגה לפרעה ולמצרים כיציאה למדבר לשלושה ימים לצורך טקס דתי . על רקע זה, "שאילת" כלים היתה לכאורה הגיונית, במסגרת הגרסה הפורמלית שבני ישראל עתידים לחזור למצרים . אולם לאורך כל הדרך התוכנית היתה למעשה שונה : לצאת את מצרים מבלי לחזור אליה כלל . כיצד אפשר אפוא להצדיק את ההתנהגות המתוארת ? לאורך הדורות הוצעו פרשנויות שונות שנועדו להסביר או לתרץ את מעשה שאילת הכלים, אשר על פניו נראה בעייתי, מעשה מרמה של ממש . מרבית הפרשנויות שהוצעו ניסו להוציא מקרא מידי פשוטו, למשל באמצעות פרשנות המונח "שאילה" כ"מתנה" . נשאלת השאלה : האם - כאשר דבקים בפשט - ניתן להצדיק את מעשה שאילת הכלים ? בהקשר זה יש מקום להבחין בין המישור של המשפט הפרטי, זה שעניינו מערכת היחסים שבין כל איש ואשה מישראל ושכניהם, לבין המישור הציבורי, שעניינו הקולקטיב העברי מול הקולקטיב המצרי . אילו היה מדובר כאן רק במערכות יחסים פרטיות היה מקום לומר שהצעת עסקה ( שאילה ) מתוך כוונה שלא לקיימה ותוך הסתרת עובדות רלוונטיות ( ...
אל הספר